אתם יושבים מול מנהלת גיוס בזום, או בחדר ישיבות קטן עם כוס מים חד פעמית ליד, ואז מגיעה השאלה שכמעט תמיד עולה בראיון עבודה: למה עזבת את העבודה הקודמת? הרבה מועמדים נופלים דווקא כאן. לא כי אין להם סיבה טובה, אלא כי הם נשמעים מתגוננים, כועסים, או לא ממוקדים. בשוק העבודה הישראלי, שבו מגייסים שומעים עשרות תשובות דומות בשבוע, הניסוח משנה לא מעט.
השאלה הזו לא נועדה רק לבדוק אם היה לכם רע במקום הקודם. היא בוחנת איך אתם מדברים על מנהלים, איך אתם מסבירים החלטות קריירה, והאם אתם יודעים להציג מעבר מקצועי בלי לייצר דגלים אדומים מיותרים. גם אם עזבתם בגלל עומס, שכר, יחסים לא טובים עם מנהל או פשוט תחושת מיצוי, אפשר להסביר את זה נכון.
מה המגייסים באמת מנסים להבין
כששואלים על סיום עבודה, מנסים להבין אם מדובר במהלך שקול או ביציאה אימפולסיבית. מגייסים בודקים האם אתם לוקחים אחריות על הדרך שלכם, האם יש עקביות בין קורות החיים למה שאתם מספרים, והאם יש סיכוי שתעזבו מהר גם את התפקיד הבא.
יש הבדל גדול בין מועמד שאומר: "היה נורא, לא הסתדרתי עם אף אחד" לבין מועמד שאומר: "אחרי שלוש שנים בתפקיד הרגשתי שמיציתי את תחום האחריות וחיפשתי תפקיד עם יותר עבודה מול לקוחות". בשני המקרים אולי הייתה שחיקה, אבל הרושם שונה לגמרי.
מנקודת המבט של מגייסת: כשמועמד מדבר בצורה עניינית על מקום עבודה קודם, גם אם הסיבה לעזיבה מורכבת, זה בדרך כלל סימן לבשלות. כשיש האשמות, ירידות על מנהל או סיפור מפוזר, עולה חשש שיהיה קשה לעבוד איתו ביום יום.
איך לענות בלי להישמע מתגוננים
המטרה היא לא לייפות את המציאות, אלא לבחור ניסוח נקי, קצר ואמין. אם פוטרתם, אין צורך להסתיר, אבל כן כדאי להסביר את ההקשר. למשל: "הייתה החלפת הנהלה ושינוי כיוון, והתפקיד שלי הצטמצם. בעקבות זה סיימנו את ההעסקה". זה עדיף בהרבה על תשובה עמומה כמו "פשוט זה לא התאים".
אם עזבתם בגלל שכר, אפשר לומר: "בשלב מסוים הבנתי שאין אפשרות ממשית להתקדם בתנאים או באחריות, והתחלתי חיפוש עבודה לתפקיד שיתאים לשלב הבא שלי". אם הייתה בעיה עם מנהל, עדיף לא להיכנס ללכלוך. אפשר לומר: "סגנון הניהול פחות התאים לי לאורך זמן, והרגשתי שנכון עבורי לחפש סביבת עבודה אחרת".
מועמדת אחת שפגשתי סיפרה בראיון: "עזבתי כי המנכ"ל היה בלתי נסבל". כמה דקות אחר כך היא ניסתה לרכך, אבל הנזק כבר נעשה. באותו מצב בדיוק אפשר היה להגיד: "היו פערים משמעותיים בציפיות ובאופן העבודה, ולאורך זמן הבנתי שזה לא המקום הנכון עבורי".
ארבע תשובות שעובדות טוב יותר בראיון עבודה
- מיצוי מקצועי: "למדתי הרבה בתפקיד, אבל הרגשתי שהגעתי לתקרה מבחינת תחומי אחריות וחיפשתי אתגר חדש."
- שינוי ארגוני: "בעקבות שינוי במבנה החברה, התפקיד השתנה בצורה שפחות התאימה לניסיון ולכיוון שלי."
- חיפוש התאמה טובה יותר: "חיפשתי תפקיד שיכלול יותר עבודה עם צוותים פנימיים ופחות תפעול שוטף."
- סיום העסקה מכבד: "התפקיד הסתיים אחרי תקופה של שינויים, ומאז אני מחפש עבודה שבה אוכל להביא את הניסיון שלי בצורה מלאה יותר."
מה עדיף לא להגיד
יש כמה ניסוחים שמדליקים נורה אצל מגייסים. למשל: "הם לא ידעו להעריך אותי", "הכול שם היה שכונה", או "עזבתי בלי תוכנית כי כבר לא יכולתי לסבול". גם אם יש בזה אמת, בראיון עבודה זה נשמע כמו חוסר שליטה. עדיף להתרחק מהכללות, מהאשמות ומהתפרצויות רגשיות.
כדאי גם לשים לב לפערים בין קורות חיים לתשובה בעל פה. אם כתוב שעבדתם שנתיים וחצי, ובראיון אתם אומרים "זה היה תפקיד קצר", זה מבלבל. אם אתם בתקופת חיפוש עבודה של כמה חודשים, אפשר לומר בפשטות שאתם בודקים תפקידים בצורה מדויקת ולא קופצים על כל הצעה. בשוק הישראלי, במיוחד אחרי כמה סבבי ראיונות, תשובה עקבית עושה סדר ומחזקת אמינות.
לפני הראיון, תכינו משפט אחד ברור שמסביר למה עזבתם, ועוד משפט שמחבר את זה לתפקיד שאתם רוצים עכשיו. זה כל הסיפור. אם תדעו להגיד את זה בלי כעס, בלי התנצלות ובלי להסתבך, יהיה הרבה יותר קל למגייסים לראות אתכם קדימה ולא אחורה.