יום שלישי, 10:12 בבוקר. מועמדת שולחת קורות חיים למשרת תפעול, מקבלת טלפון ממספר לא מזוהה, עונה תוך כדי הליכה לרכבת הקלה, וברגע אחד כל החיפוש עבודה שלה נשמע פחות טוב ממה שהוא באמת. היא מנוסה, מסודרת, אפילו התאימה יפה לתפקיד. אבל בשיחה הראשונית עם המגייסת היא נשמעה ממהרת, לא זכרה לאיזו משרה שלחה קורות חיים, וכשנשאלה מה רמת השכר שהיא מחפשת אמרה "לא יודעת, תציעו". הרבה תהליכי עבודה נתקעים בדיוק שם.
השיחה הראשונה היא לא ראיון עבודה מלא, אבל היא כן מסננת. לא כי מחפשים שלמות, אלא כי מנסים להבין אם יש בסיס להמשיך. בישראל, במיוחד כשמגייסים עובדים על כמה משרות במקביל ומתקשרים בין ישיבה לישיבה, הרושם הראשוני נבנה מהר מאוד. לפעמים תוך שתי דקות.
מה בעצם בודקים בשיחה הראשונית
מגייסים לא מצפים לנאום מוכן. הם כן רוצים לראות שהמועמד מבין לאיזו עבודה פנו אליו, יודע להסביר בקצרה מה הוא עושה היום, ויכול לנהל שיחה עניינית. אם מישהו עונה "שלחתי להרבה מקומות, תזכירי לי מי אתם", זה לא בהכרח פוסל, אבל זה מיד מוריד רמת רצינות.
גם הטון חשוב. יש הבדל בין מועמד שאומר "אני כרגע לא במקום נוח, אפשר לדבר ב-14:30?" לבין מי שמנסה לזרום תוך כדי רעש של אוטובוס, ואז מבקש שיחזרו אליו כי לא שמע. בחיפוש עבודה, זמינות לא אומרת לענות בכל מצב. להפך, לפעמים עדיף לדחות בשעה ולתת שיחה טובה.
עוד נקודה רגישה היא התאמה בסיסית: מיקום, היקף משרה, ציפיות שכר, וניסיון רלוונטי. אם המשרה בראשון לציון והמועמד גר בחיפה בלי נכונות לנסיעות, עדיף לשים את זה על השולחן מוקדם. אותו דבר לגבי שכר. לא צריך לנקוב במספר מושלם, אבל כן להגיע עם טווח סביר.
הטעויות הקטנות שעולות ביוקר
מועמדים רבים נופלים לא בגלל חוסר ניסיון, אלא בגלל התנהלות. למשל, תשובה ארוכה מדי לשאלה פשוטה. מגייסת שואלת "ספר לי בקצרה מה אתה עושה היום", והמועמד מתחיל מסיפור על השירות הצבאי, עובר דרך כל תחנה בקריירה, ואחרי ארבע דקות עדיין לא הגיע לתפקיד הנוכחי.
יש גם ניסוחים שמרחיקים בלי כוונה. משפט כמו "עזבתי כי היה שם בלגן" נשמע פחות טוב מ-"חיפשתי מקום עם תהליכי עבודה מסודרים יותר". אותו מסר, רמה אחרת. בראיון עבודה ובשיחת סינון, הדרך שבה מציגים מעבר בין מקומות עבודה משנה מאוד.
עוד מקרה נפוץ הוא חוסר היכרות עם קורות החיים שנשלחו. זה קורה הרבה כשמעדכנים גרסה אחת, שולחים אחרת, ואז לא זוכרים מה בדיוק כתוב. אם רשמתם "ניהול ספקים" והמגייסת מבקשת דוגמה, צריך להיות מסוגלים לענות מיד. אחרת נוצר רושם שהקורות חיים מנופחים.
איך נשמעים מקצועיים בלי להיות רובוטיים
- תעצרו לרגע לפני שעונים. אם לא נוח לדבר, תקבעו זמן מסודר. זה עדיף על שיחה חפוזה מהחניה.
- תחזיקו רשימה מסודרת של המשרות שאליהן הגשתם. שם החברה, התפקיד, ושתי שורות על מה עניין אתכם.
- תכינו פתיחה של חצי דקה. מי אתם מקצועית, מה אתם עושים היום, ומה סוג העבודה שאתם מחפשים.
- תעברו על קורות החיים לפני שחוזרים אליכם. במיוחד אם שלחתם הרבה גרסאות.
- תדברו נקי על תנאים בסיסיים. זמינות, שכר, מיקום, היברידיות. בלי להתחמק ובלי לזרוק מספרים באוויר.
דוגמה פשוטה לתשובה טובה: "אני בשנתיים האחרונות רכזת גיוס בחברת שירותים, עם דגש על גיוסי מסות ותיאום ראיונות למנהלים. כרגע אני מחפשת תפקיד עם יותר אחריות ועבודה ישירה מול מנהלים מגייסים". זה קצר, ברור, ונותן למי שמולכם עם מה לעבוד.
מה רואים מהצד של המגייסים
מגייסים שומעים עשרות מועמדים בשבוע. הם שמים לב מהר למי קרא את תיאור המשרה, מי יודע להסביר מעבר בין עבודות, ומי פשוט מקווה "לזרום". כשמועמד אומר בתחילת שיחה "כן, ראיתי שזו משרת בק אופיס בפתח תקווה, וזה מתאים לי גם מבחינת מיקום", הוא מיד חוסך זמן ויוצר תחושה של רצינות. זה לא עניין של כריזמה, אלא של מוכנות בסיסית.
בשוק העבודה המקומי, שבו לפעמים קובעים ראיון עבודה ליום למחרת ומבקשים לשלוח ממליצים עוד באותו ערב, ההתנהלות הקטנה עושה הבדל גדול. מי שמסודר, ענייני ונעים בשיחה הראשונה, בדרך כלל יתקדם. לפני השיחה הבאה שתקבלו, תבדקו איפה אתם, תפתחו את קורות החיים, ותזכרו לאיזו משרה הגשתם. זה נשמע בסיסי, אבל שם הרבה תהליכים מוכרעים.