אתם יושבים מול המגייסת, הראיון זורם, מדברים על התפקיד הקודם, על אחריות, על צוות, ואז מגיעה השאלה שרבים חוששים ממנה: מה קרה בין יוני 2022 לפברואר 2023? פתאום משפט פשוט נתקע בגרון. זה קורה להרבה מועמדים טובים, גם כאלה עם קורות חיים חזקים. פער תעסוקתי לא חייב להפיל חיפוש עבודה, אבל הדרך שבה מציגים אותו כן משפיעה על הרושם.
בשוק העבודה הישראלי, מגייסים ומנהלים לא מחפשים חיים מושלמים על הנייר. הם מנסים להבין אם יש רצף הגיוני, אם המועמד יודע להסביר את הדרך שלו, ואם יש לו גישה עניינית. כשמועמד מתחיל להתפתל, להאריך מדי או לספר שלוש גרסאות שונות לאותו פרק זמן, שם מתחילה הבעיה.
מה באמת מעניין מגייסים כשיש פער בקורות החיים
ברוב המקרים, הפער עצמו פחות דרמטי מהאופן שבו מדברים עליו. מגייסים רוצים להבין שלושה דברים: למה הייתה הפסקה, מה קרה במהלכה, והאם יש משהו שצריך להשפיע על ההתאמה לתפקיד. אם למשל מישהו יצא מכמה חודשים של טיפול בבן משפחה, נסע לחו"ל, התאושש משחיקה או פשוט לקח זמן להתארגנות מחדש, זה לא בהכרח דגל אדום.
הנקודה היא ניסוח. במקום לומר "היו לי כל מיני עניינים אישיים", עדיף משפט פשוט כמו: "אחרי סיום התפקיד לקחתי כמה חודשים לטפל בנושא משפחתי, ועכשיו אני פנוי וממוקד לחזרה לעבודה מלאה". זה נשמע יציב, בוגר ולא מתגונן.
מנקודת המבט של מגייסת, הסבר קצר, עקבי ורגוע תמיד עובד טוב יותר מהסבר מפורט מדי. כשמועמד עונה לעניין וממשיך מיד לדבר על מה שהוא מחפש עכשיו, קל יותר לראות אותו בתוך התפקיד ולא בתוך הפער.
איך מציגים את התקופה הזו בלי להתנצל
הרבה מועמדים נופלים על טון. הם מגיעים לראיון עבודה בתחושה שהם צריכים לבקש סליחה על התקופה הזו. בפועל, עדיף לדבר עליה כמו על עובדה מקצועית בתוך רצף הקריירה. בלי דרמה, בלי הסברים ארוכים, ובלי להיכנס לפרטים אישיים שלא חייבים לשתף.
אם עשיתם משהו בתקופה הזאת, תנו לו שם. קורס מקצועי, פרויקט עצמאי, התנדבות, שיפור אנגלית עסקית, אפילו חיפוש עבודה ממוקד תוך בחינה מחדש של כיוון מקצועי. בישראל רואים לא מעט מועמדים שכותבים בלינקדאין "תקופת מעבר מקצועית" אבל בראיון לא יודעים לפרט מה זה אומר. אם אתם משתמשים בניסוח כזה, תדעו לגבות אותו בדוגמה אמיתית.
- תכינו משפט אחד ברור
לא נאום. משפט של 15 עד 20 שניות שמסביר מה היה ומה המצב היום.
- תשמרו על אותה גרסה בכל מקום
בקורות חיים, בטלפון עם מגייסים ובראיון פרונטלי. חוסר עקביות מדליק שאלות מיותרות.
- תדגישו חזרה לזמינות ולמיקוד
למשל: "התקופה הסתיימה, אני פנוי להתחייב לתפקיד מלא ומחפש מקום לטווח ארוך".
- אל תמציאו עבודה שלא הייתה
מנהלים בישראל מזהים מהר ניסוחים מנופחים. אם היה פרויקט קטן מהבית, תגידו שזה היה פרויקט קטן, לא "ייעוץ אסטרטגי לחברות".
מה לא כדאי לומר בראיון עבודה
יש ניסוחים שמחלישים גם מועמד מצוין. "אף אחד לא חזר אליי", "השוק מת", "הייתי חייב הפסקה כי נשבר לי" – כל אלה משאירים טעם לא טוב, גם אם יש בהם אמת. עדיף לנסח מחדש באופן ענייני: "לקח לי זמן למצוא את הכיוון המדויק שאני מחפש, ובתקופה הזו גם חידדתי את סוג התפקיד שמתאים לי".
עוד טעות נפוצה היא לפתוח קובץ. שואלים על חצי שנה, ומקבלים סיפור של עשר דקות על הבוס הקודם, מצב בבית, נסיעה לדרום אמריקה וקורס שלא הסתיים. בראיון עבודה טוב, שליטה במסר חשובה לא פחות מהתוכן. לפעמים תשובה קצרה ומדויקת משדרת יותר ביטחון מכל הסבר מפורט.
בקורות החיים ובשיחת הטלפון זה מתחיל עוד לפני הראיון
פער תעסוקתי לא חייב להיות מוסתר, אבל כן צריך להיות מנוהל נכון. אם מדובר בתקופה משמעותית, אפשר לציין בשורה קצרה בקורות החיים משהו כמו "2023: הפסקה יזומה מסיבות משפחתיות וחזרה מלאה לשוק העבודה". זה עדיף על חור מוחלט שיגרום למגייסים לנחש.
גם בשיחת הסינון הראשונה כדאי לענות ישירות. מגייסת שמתקשרת בין ישיבה לישיבה, לפעמים אפילו מהאוטו בדיבורית, רוצה להבין מהר אם יש התאמה ולהמשיך הלאה. תשובה מסודרת ונקייה תחסוך סימני שאלה מיותרים.
אם יש לכם פער בקורות חיים, המטרה היא לא לייפות אותו אלא להחזיק אותו נכון. תנו הסבר קצר, אמין ועקבי, ואז תחזירו את השיחה למה שאתם יודעים לעשות ולמה אתם מתאימים עכשיו. זה מה שמקדם חיפוש עבודה, לא הסיפור המושלם.