יום שלישי, 21:40. סמנכ״לית מוצר שעובדת בחברת סייבר ברמת גן מקבלת הודעת ווטסאפ ממגייסת: יש תפקיד VP Product בחברה אחרי גיוס, המנכ״ל רוצה לדבר כבר מחר בבוקר. על הנייר זה נשמע כמו הזדמנות טובה. בפועל, היא יודעת שאם תיכנס לשיחה בלי להבין מה באמת מחפשים, היא עלולה לבזבז שבועיים על תהליך שנראה נוצץ אבל לא
יום ראשון, 19:40, סמנכ״ל מוצר בחברת סייבר קטנה יוצא מחניה ברמת החייל ומקבל הודעה בלינקדאין ממגייסת שהוא לא מכיר. לא מודעת דרושים, לא תיאור תפקיד גנרי, אלא שאלה קצרה: האם תפקיד שמחבר מוצר, מכירות גלובליות ואחריות על יחידת רווח והפסד יכול להיות רלוונטי לשיחה דיסקרטית. הוא לא מחפש עבודה באופן פעיל, אבל גם יודע שהחברה
יום שלישי בערב, אתה יוצא משיחת הנהלה, ובטלפון מחכה הודעה ממגייסת: תפקיד סמנכ״ל מוצר בחברה אחרי סבב גיוס, דיסקרטי, מתאים לרקע שלך. אתה לא ממש בתוך חיפוש עבודה, אבל גם לא סוגר דלת. עונה בנימוס: נשמע מעניין, אבל אני לא מחפש כרגע. חמש דקות אחר כך אתה כבר שואל את עצמך אם בכלל הצגת נכון
